המכון להשתלמות עורכי-דין באוניברסיטת ת"א משיק קורס ייחודי לפתרון סכסוכים - 01/08/2008
המכון להשתלמות עורכי-דין באוניברסיטת ת"א משיק קורס ייחודי לפתרון סכסוכים באמצעות הליכי בוררות, מו"מ משפטי וגישור. עו"ד רונן סטי נתבקש להוביל ולרכז את הקורס לפי בקשת המכון. לפרטים אודות הקורס אשר יחל בחודש אוטובר הקרוב ניתן לגלוש באתר http://www.law.tau.ac.il
למידע נוסף

חובת גישור בישראל - מאמר בגלובס עם עו"ד רונן סטי - 01/08/2008

ביום העיון שנערך בלשכת עורכי הדין על חידושים ושינויים בבוררות וגישור השתתפו יותר מ - 100 עורכי דין - 20/06/2008
ביום א', ה - 22.6.08 נערך בבית לשכת עורכי הדין בתל-אביב יום עיון בנושא בוררות וגישור: שינויים וחידושים. יום העיון נערך במסגרת פעילות וועד מחוז תל-אביב ביוזמת וועדת הבוררות והגישור במחוז בראשות כב' השופט דניאל ארנסט בדימוס אשר ינחה את יום העיון ועורך הדין רונן סטי.
כב' השופטת מיכל רובינשטיין, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב פתחה את יום העיון על השינויים הצפויים בבתי המשפט בעקבות יישום חובת קדם-גישור.
עורך דין רונן סטי, ראש מחלקת בוררויות ויישוב סכסוכים בגדעון פישר ושות' נשא הרצאה על "תפקידו של עורך הדין כפותר סכסוכים". הרצאה זו תשים דגש על העידן החדש אליו נכנסת קהילת המשפט עם יישומה של חובת קדם גישור בתקנות והאפשרות לניהול הליך בוררות הכולל ערכאת ערעור. כב' השופט גבריאל קלינג נשא את הרצאת הנעילה על אתיקה בבוררות ובגישור. להרצאתו של עו"ד סטי ניתן לגלוש דרך הקישור או באתר נבו בכתובת:
http://web2.nevo.co.il/serve/thetimer/ShowNevoVideo.asp?Id=109474

למידע נוסף

"הסכם מנצח" - ספרו החדש של עוה"ד רונן סטי יצא לאור - 27/03/2008
בסיום 3 שנות כתיבה יצא לאור ספרו החדש של עוה"ד רונן סטי, "הסכם מנצח". הספר מציע דרך מוסדרת לניהול משא ומתן ייעודי לפתרון סכסוכים בסביבה תחרותית. הגישה ההישגית המוצעת בספר בוססה על תורות מו"מ בין-לאומיות כמו גם על ניסיונו של עו"ד בניהול הליכי גישור, בוררות ומו"מ בעשור האחרון. הספר יצא בהוצאת פרלשטיין גנוסר. לפרטים נוספים ורכישה מאתר ההוצאה לאור לחץ על הקישור או גלובש לכתובת:
http://lawbooks.shopy.co.il/products/104687
למידע נוסף

ניסוח קוד בינלאומי לפתרון סכסוכים עסקיים במדינות הים-התיכון - 26/01/2006

למידע נוסף

עורך הדין רונן סטי מונה כחבר בוועדת הבוררות הבין לאומית של בית המשפט של ה - ICC - 20/11/2007
עורך הדין רונן סטי מונה כחבר בוועדת הבוררות הבין לאומית של בית המשפט לבוררות של לשכת המסחר הבין לאומית (ה - ICC). בית המשפט לבוררות נחשב למן המובילים בעולם להכרעת סכסוכים מסחריים והוא מקיים את פעילותי מאז שנת 1923.הוועדה הבין לאומית המורכבת מנציגים בכירים בעולם המומחים בתחום הבוררות משמעת כוועדה מייעצת לבית המשפט ופועלת לקידום הבוררות בעולם.

עו"ד רונן סטי הצטרף כשותף וראש מחלקת בוררויות ויישוב סכסוכים במשרד עוה"ד גדעון פישר ושות' - 24/01/2008
החל מיום 1.10.2007 התמזג משרדו של עוה"ד רונן סטי למשרדו של עוה"ד גדעון פישר. עו"ד סטי המכהן כיו"ר משותף של הוועדה המחוזית לבוררות, גישור ויישוב סכסוכים בלשכת עורכי הדין משיק במשרד עוה"ד גדעון פישר את מחלקת הבוררויות ויישוב הסכסוכים הראשונה בישראל.
על המחלקה נמנים בנוסף לעו"ד סטי גם ראש המשרד, עוה"ד גדעון פישר שמונה לאחרונה כחבר בית המשפט הבין-לאומי לבוררות של ה - ICC, כב' השופט האנגלי בדימוס ג'רלד רפורט, כב' רשם בית הדין האיזורי לעבודה בדימוס, עוה"ד ישראל זיידרמן וכן צוות מקצועי של עו"ד ומומחים במשרד הנדרש לתנאי סף גבוהים.
מחלקה זו גובשה כיחידת עלית פרטית לפתרון משברים ויישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט וייעודה ליתן שרות ברמה גבוהה לקהילות הפרקליטים והעסקים בישראל.
אתר משרדי עובר כעת עדכונים על מנת ליתן מידע הולם על מחלקת הבוררויות ויישוב סכסוכים ופעילותה.

העומס בבתי-המשפט - נתונים לשנת 2005 - 06/01/2006
ביום 1.1.06 פרסם עיתון גלובס נתונים על העומס במערכת בתי-המשפט בישראל. לפי נתונים אלו נתחו במהלך שנת 2005 בבתי-המשפט השונים 1,006,183 תיקיםונסגרו כמעט 37,000 יותר - 1,043,165 תיקים. במלאי קיימים עדיין כ - 589,000 תיקים אשריידונו בפני כ - 570 שופטים. נתונים רבים סוקרים גם את אורך חיי התיק. לדעתי, מציאות עמוסה כל-כך מחייבת אימוץ של דרכים אלטרנטיביות ויישומן, בין אם בדרך פניה להליך של גישור או של בוררות הסכמית. אינני מוצא לנכון להשלים עם מציאות בה קיים עומס תיקים כבד כל כך על השופטים השונים, מציאות בה עורכי-דין מתלוננים ומבקרים את המערכת. מאחר ומספר השופטים לא יוכפל ולא ישתנה באופן משמעותי קיימת חשיבות מכרעת לפתרון הסכסוך באמצעות ניהול משא-ומתן משפטי, גישור או בוררות.

ישיבת גישור חובה - מהפיכה של ממש - 28/12/2005
החל מיום חמישי האחרון נתבשרנו על מהפיכת הגישות הגישור בישראל. מקורה במסקנות ועדה שבחנה את נושא הגישור חובה בישראל בראשות כב' השופטת מיכל רובינשטיין. עיקרה מצוי בהפניית חובה של צדדים לסכסוך אזרחי לישיבת גישור ראשונה בפני מגשרים בעלי ניסיון מוכח בגישור. יש לברך על היוזמה.
עיקרי המסקנות:
1. תביעות אזרחיות בסכום העולה על 50,000 ש"ח יופנו להליך גישור. על הצדדים תחול חובת התייצבות לישיבת הגישור הראשונה בפני המגשר.
2. תנאי הסף מן המגשרים בתוכנית:
א. וותק של 3 שנים בתחום הגישור.
ב. גישור קודם ב - 5 תיקים לפחות.
ג. השתתפות בהתשלמויות מקצועיות.
ד. הצגת המלצות.
ה. המגשרים יהיו עורכי-דין.
הפגישה הראשונה תיועד לשיתוף בכללי הליך הגישור ומהותו ולא תחוייב בתשלום.
תוכנית הפיילוט תיושם בבתי-המשפט בירושלים, תל-אביב וראשון-לציון. לאחר מכן תישקל הרחבה לבתי-משפט נוספים.
יש לברך על היוזמה המגשימה במידה רבה את מהפיכת הגישור לה ייחל כב' נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק עם תחילת יישומו של הליך הגישור בארץ. זו עשויה להיות "דרך גישור להסכם" במבחן התוצאה. יחד עם זאת, יש מקום גם לשלב בצוות עבודה מגשרים שאינם עורכי-דין אשר תרומתם להליך הגישור עשויה להיות חיובית ביותר. הידע המשפטי הנו תנאי הכרחי אך יכולת הגישור אינה נחלת עורכי-הדין בלבד. לכן, מקום בו יתבצע הליך גישור בשניים על-ידי עורך-דין ומי שאינו עורך-דין עשוי לתת מענה גם לאלו שאינם נמנים עם קהילת המשפטנים.דרך צלחה ומקצועית.

פסק דין בנושא חיסיון הליך הגישור - 07/11/2005
סיכום בר"ע (תל-אביב – יפו) 1099/04 ג' נ' נ' ג' מ' . תק-מח 200(3), 2828

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו 5.7.05

כב' השופטת יהודית שטופמן


מבקשת: עו"ד סמוכה
משיב עו"ד בר שלטון


פסק הדין

בין הצדדים מתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה.
הצדדים נישאו ב- 18.11.80 ולהם 3 ילדים. בשל סכסוך שנתגע בין הצדדים הגיש עו"ד בר שלטון תביעה ב- 2001 שנועדה לעגן זכויות ברכוש ולהגן עליהם. במהלך 2001 פנו הצדדים להליך גישור בפני המגשר עו"ד אברהם דורון, כאשר מטרת הגישור שנויה במחלוקת בין הצדדים. המערערת טוענת שהמטרה הייתה חלוקת רכוש בין הצדדים, בעוד המשיב טוען שהמטרה הייתה שלום בית. משלא צלח הגישור, חודש הדיון בתביעה.
ב"כ המערערת ביקש להגיש, בדיון שהתנהל ביום 17.12.03, מסמכים הקשורים להליך הגישור. לעניין זה קבע ביהמ"ש כי אין להתיר בשום פנים ואופן הצגת מסמכים שהוחלפו בין הצדדים במסגרת הליך הגישור.
במהלך הדיון, כאשר נשאל המשיב, על ידי ב"כ המערערת, אם הוא מוכן להסיר את הסודיות, כדי לראות אם הגישור היה לשלום בית או לא, ענה, כי אין לו מה להסתיר. בהמשך, לאחר התייעצות עם ב"כ, תיקן עצמו המשיב וטען, כי הוא חוזר בו מתשובתו לחשיפת הליך הגישור וכי הוא שומר על החיסיון. ביהמ"ש החליט כי אין מניעה לרדת לחקר האמת על ידי חקירת העד ומבלי לחשוף המסמכים ועל החלטות אילו הערעור שלפנינו.
לטענת המערערת, טעה ביהמ"ש משלא התיר לה לחשוף את תוכן המסמכים, שהוחלפו בין הצדדים במסגרת הליך הגישור. לטענתה לאחר ששני הצדדים חשפו את תוכן ההליך בפני ביהמ"ש צריך היה זה לדון במשמעות עובדה זו בהתייחס לטענותיהם של הצדדים. כמו-כן לטענת המערערת, בדברים שהוצגו ע"י המשיב בתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידו לביהמ"ש, יש משום ויתור מצידו על זכותו לשמור על סודיות הליך הגישור: "…זמן רב נמשך שלום הבית, לאחר שפנינו לגישור בעזרת עו"ד משותף, על מנת להגיע להבנות במסגרת שלום בית, היחסים בינינו הלכו והתקרבו עוד ועוד.." וכי "גם כשהלכנו לעו"ד אברהם דורון (המגשר) אמרה נ' שאינה רוצה להתגרש, ואומנם במסגרת הליך הגישור מה שהיה על הפרק היה שלום בית. כך פעל המגשר, זו הייתה הבקשה של נ' ושלי. נ' אמרה וחזרה ואמרה למגשר, כי איננה מעוניינת בגירושין וכי אינה רואה כל סיבה לכך…".
יתרה מזאת, לטענת המערערת, הליך הגישור אינו חוסה תחת מעטה חיסיון. לטענתה אין בסעיף 79 ג(ד) לחוק בתי המשפט{נוסח משולב}, התשמ"ד – 1984 הקובע כי: "דברים שנמסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי", כל ויתור על זכות לזמן את המגשר ליתן עדות בפני ביהמ"ש, כמו כן, אין איסור בסעיף זה, לחקור על דברים ומסמכים שנאמרו ונמסרו במהלך הליך הגישור. עוד טוענת המערערת, כי אכן על פי נוסח "ההסכם המצוי בין בעל דין ומגשר", שהוא תוספת לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993, מתחייבים הצדדים שלא לזמן את המגשר לעדות ו/או שלא למסור לביהמ"ש דברים שנאמרו במהלך הגישור. יחד עם זאת, משלא הוצג בפני ביהמ"ש הסכם, ולטענתה אף לא נחתם הסכם בנוסח האמור, אין לחייב את הצדדים בחיובים העולים ממנו.
וכך, לטענת המערערת, משגילה המשיב בתצהיר עדות ראשית, את תוכן הליך הגישור ואת אשר נאמר בו על ידי הצדדים, הפר זה את הסודיות שבהליך, והקים למערערת זכות לחקור את המשיב על תצהירו, ולהציג מסמכים שהוחלפו במסגרת הליך הגישור. בנוסף יש לראות בתשובתו של המשיב כי "אין לו מה להסתיר", הסכמה לחשיפת פרטי הליך הגישור.
לפיכך, לטענת המערערת, טעה ביהמ"ש לענייני משפחה משקבע, כי המשיב לא ויתר במפורש על חיסיון הליך הגישור. משחשפו הצדדים את תוכן הליך הגישור, אין ביהמ"ש נזקק "להגן" על הליך הגישור והוא צריך לרדת לחקר האמת ולהכריע בשאלה איזו גרסה היא הנכונה, האם הפניה לגישור היתה לענין חלוקת רכוש או להשבת שלום הבית.

המשיב טוען, כי כל מה שהצהיר בפני ביהמ"ש לענייני משפחה, היה כי הצדדים פנו לגישור על מנת להגיע להבנות, במסגרת שלום בית. לטענתו, לא נחשף תוכן הליך הגישור והמשיב לא היה חושף כלל את תוכנו, ואף התנגד נחרצות לכך. לטענת המשיב, ביהמ"ש נעתר לבקשתו להוצאת מסמכים שהוכנו על ידי המגשר והוכנסו על ידי המערערת לתיק המוצגים.
בנוסף, טען המשיב, כי מתשובתו כי "אין לי מה להסתיר", לא משתמע, כי המשיב הסכים לחשוף בפני ביהמ"ש את תוכן הליך הגישור. לפיכך, מתייתר הצורך לחשוף בפני ביהמ"ש לענייני משפחה, את תוכן הליך הגישור שהתנהל בין הצדדים, באשר מועד הקרע יקבע, כך על פי פסיקת בית המשפט, על פי חומר הריאות.

אם כך מתעוררת הסוגיה, האם טעה ביהמ"ש לענייני משפחה, משלא התיר למערערת לחשוף את תוכן הליך הגישור שהתנהל בין הצדדים, למרות האמור בתצהיר עדות ראשית של המשיב.
טענתה העקרית של המערערת היא כי משחשף, לכאורה, המשיב פרטים בדבר הליך הגישור שהתנהל בין הצדדים, לא יחסה הליך הגישור תחת כנפי החיסיון הנטען, והצדדים יוכלו להביא בפני ביהמ"ש לענייני משפחה, פרטים אודות תוכן הליך הגישור, לרבות מסמכים שהוחלפו בין הצדדים.
עולה בברור, מנוסח התקנות, כי אין לקבל את טענת המערערת, לפיה, בין הצדדים לא נחתם הסכם גישור, ולכן לא יחול חיסיון על הליך הגישור. המחוקק קבע במפורש בתק' 3(ו) לתקנות הגישור, כי הצדדים מקבלים על עצמם את הסכם הגישור המצוי בתוספת שבתקנות הגישור, אף במקרה שלא נחתם הסכם גישור בין הצדדים. ההסכם המצוי שבתוספת, מחייב, איפוא, את הצדדים, אלא אם כן הסכימו ביניהם בכתב אחרת.
כמו-כן, המשיב אכן ציין פרטים כללים בדבר הליך הגישור שהתנהל בין הצדדים. יחד עם זאת, פרטים אלה, הם כללים בלבד ואינם יורדים לתוכן הליך הגישור. אין לראות איפוא, בתצהיר עדות ראשית של המשיב, משום ויתור על חיסיון הליך הגישור.
חיסיון הליך הגישור הוא עניין כבד משקל ומשמעותי ביותר, וויתור על חיסיון זה, מן הראוי שיהא מכוון ולא אקראי.
על מנת לשמור על אמון צדדים בהליך, אין לאפשר, בנקל, את הסרת החיסיון שבהליך הגישור, אלא במקרים חריגים ביותר. הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בבימה"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא-ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט (ר' עו"ד ר' סטי, "דרך גישור להסכם", עמ' 102).
על כל זה הערעור נדחה.

דעת יחיד
החסיון בהליך הגישור נקבע בהוראות הדין ומהווה מסך הגנה על הליך זה ובעלי הדין המשתתפים. הליך הגישור, כידוע, הנו הליך בו מתנהל משא-ומתן בניהולו של המגשר, צד שלישי בלתי תלוי. בסכסוכים משפטיים מתנהל הליך זה בצלו של המשפט. סדקים במסך זה עלולים לסכל את טיבו ותכליתו של הליך הגישור. יפה קבע ביהמ"ש כי רק מקרים חריגים ביותר יפים לכך. לדוגמא, ניתן לקחת מקרה בו קיים חשש לניהול בניגוד אינטרסים של הגישור שבצדו נזק כבד.
ראוי הוא כי יחוקק חוק הגישור אשר יגבש את חסינותו של המגשר מפני עדות בבימ"ש וחסינות מקצועית אשר נכללות לעת עתה רק בהסכם המצוי בין בעלי הדין והמגשר לפי תקנה 3(1) לתקנות ביהמ"ש (גישור) תשנ"ג – 1993.
בהסכם בין בעלי הדין והמגשר במשרדנו כללנו 3 פסקאות העורכות סדר בנושא יחסי אמירות ומסמכים בגישור לעומת המשפט ואנו מביאים אותם לעיון גולשי האתר:

1. בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב בין בעל-פה, ולא להזמינו
להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

2. בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים שנערכו במסגרת הליך הגישור ולצרכיו בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין. למען הסר ספק, אין בכך כדי למנוע מכל צד שימוש בטענותיו, המסמכים או המידע שהיה בידיו עובר להליך הגישור.

מתן צו מניעה לקיום הליכי בוררות - 02/11/2005
בית המשפט העליון פסק ביום 23.8.05 בעניין אע"א 5114/05 כי השיקולים למתן צו מניעה לקיום הליכי בוררות יהיו נוקשים יותר מאשר במקרים אחרים. יחד עם זאת, בנסיבות המקרה המיוחדות נעתר לבקשה.

העובדות:
בפני כב' השופטת א' פרוקצ'יה הובאה בקשת המבקשים, מינהל מקרקעי ישראל ועמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בע"מ על-פי נתבקש בית המשפט ליתן צו מניעה זמני שיורה על עיכוב הליכי הבוררות שהחלו בינם לבין המשיבה, חאן מנולי בע"מ.
מדובר בהליך בוררות שהופנה במקורו למפקחת על רישום מקרקעין בתל-אביב על-פי סעיף בוררות. סעיף זה נכלל בהסכם שנכרת בין חברת מנולי לבין המינהל.
המפקחת מסרה כי אינה יכולה לשמש כבוררת וביקשה רשימה מוסכמת של מועמדים. בסופו של דבר מונה הבורר, השופטת א' שטרוזמן בדימוס.
משהודיע הבורר לבעלי הדין על תנאי הבוררות ושכר טרחתו וביקש את הסכמתם לתחילת הבוררות בפניו לא נתנה המבקשת את הסכמתה. המשיבה, לעומתה, הודיעה כי מוכנה לשלם גם את חלקה של המבקשת בשכר טרחתו, תוך שהיא שומרת על זכותה לגבותו מן המבקשת בחזרה.
הבורר הודיע על מועדי דיון אפשריים ובהמשך על מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.
או אז הודיעה המבקשת כי טרם ניתן אישורו של היועץ המשפטי לממשלה להליך בוררות. 3 חודשים לאחר מכן מסר היעץ המשפטי את עמדתו כי הוא מתנגד לקיום הליך הבוררות.
הבורר מסר כי אינו יכול לדיון בתוקפו של ההסכם ולכן הוא מתכוון להמשיך ולנהל את הבוררות.
על רקע זאת פנו המבקשים בבקשה דחופה לביטול מינוי הבורר. המפקחת דחתה את הבקשה. כב' השופטת רות אליעז בבית המשפט המחוזי בתל-אביב דחתה גם היא את הבקשה. הבקשה נדונה בבית המשפט העליון כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

הכרעת הדין:

לצורך מתן סעד זמני נשקלים בדר"כ 2 תנאים:
1. סיכויי התביעה העיקרית.
2. מאזן הנוחות בין הצדדים.
בין שני שיקולי אלו קיים גם יחס גומלין.
ראה לעניין זה(רע"א 6994/00 בנק מרכתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר פ"ד נו (1), 529 בעמ' 533).

הפניה להליך הבוררות כאמצעי לפתרון סכסוכים הנה רצויה וחשובה מבחינת האינטרס הציבורי ומבחינת האינטרס הפרטי של בעלי הדין. מחד, היא מקילה על העומס בבתי המשפט. מאידך, לבעלי הדין מוצע הליך המתאפיין במהירות, ביעילות ובאפשרות להגיע לתוצאה צודקת בלא כפיפות הכרחית לכללי סדרי הדין והראיות. יחד עם זאת קיימת חשיבות לקיום פיקוח שיפוטי, בין היתר, באמצעות חוק הבוררות.

תפקידו של פיקוח זה הנו להשיג את האיזון הראוי בין הצורך במתן עצמאות דיונית מירבית לבורר ולצדדים ובין הצורך להעמיד את הליכי הבוררות תחת עינו הפקוחה של בית המשפט הן במישור קיום הליך תקין והן במישור ניהולו היעיל וההוגן לעשיית הצדק (ראה לעניין זה ע"א 4886/00 ראובן גרוס, נ' אהרון קידר, פ"ד נז (5) 933 בעמ' 942).

על-כן מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת בחינה נוקשה בעת מתן צו מניעה זמני המעכב את התנהלותה.על רקע זאת קיים ופועל אינטרס ציבורי מובנה להגן על מוסד הבוררות ולא להכשילו ולא לגרוע מתכליתו ויעדיו כמנגנון חלופי וחשוב לפתרון סכסוכים (רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשייה בע"מ ואח' , פ"ד נח (2), 634,669). לפיכך, יש מקום להקשיח את נטל השכנוע על כתבי המבקש להראות כי סיכויי התביעה ומאזן הנוחות נוטים לזכות וכי משקלם נושא עוצמה ניכרת.

יחד עם זאת, במקרה דנן קיימים שיקולים דווקא בעד מתן צו המניעה:

1. הנחיית 6.1204 של היעץ המשפטי לממשלה מיום 14.9.03 קובעת כי אין המדינה, פרט למקרים חריגים, מיישבת סכסוכיה בבוררות אלא באמצעות בתי המשפט. הטעם לכך הנו כי הליך שיפוטי מאפשר למדינה למצות את זכויותיה הדיוניות לנהל הליכים על פי סדרי דין וראיות אחידים. כמו-כן מאפשר פסק דין ערעור לבית המשפט שלערעור בעוד עילות ההשגה על פסק בורר מצומצמות יותר והוצאות הבוררות על המדינה לעתים גדולות ביותר. על-כן נקבע נוהל מפורט על-פיו רק היועץ המשפטי לממשלה הוסמך חתום על הסכמי בוררות מטעם המדינה (הנחיות 6.1000 מיום 15.5.03).

2. סעיף 5 (א) לחוק השליחות מורה כי שליחות אינה חלה באין הרשאה מפורטת על הליכים בפני בורר. ההלכה הפסוקה קבעה כי בהיעדר אישור היועץ המשפטי לממשלה להליכי בוררות שהמדינה צד להם חסרה הבוררות תוקף ואין תוקף להסכמה שלא קיבלה את אישורו (ע"א 569/80 אלסינט נ'מדינת ישראל פ"ד לה(4), 80, בעמ' 83.)

3. מעברלכך קיימת שאלה פרשנותה של תניית הבוררות בהסכם בין הצדדים.

לעניין מאזן הנוחות - הואיל ומדובר בקיום מדיניות ממשלתית הקיימת מזה שנים רבות ויש במדיניות זו משום ביטוי לדאגה לכספי ציבור וטובתו, להבדיל מאדם פרטי המעוניין בסיכול הליכי בוררות להם הסכים בעבר, והואיל והנזק שייגרם למבקשים בדחיית בקשתם הנו רב לעומת נזק קטן יותר שייגרם למשיבה יש ממש בשיקולי הנוחות לטובת המבקשים פועלים שיקולי הנוחות לטובת המבקשים.

על-כן הערוער נתקבל, בוטלה החלטת בית המשפט המחוזיניתן צו זמני המורה על עיכוב הליכי הבוררות עד להכרעת הבוררות בהליך המרצת הפתיחה שהגישו המבקשים על-פיה נתבקש בית המשפט להצהיר כי אין תוקף להליכי הבוררות מטעמים שונים.

חלות תניית בוררות על מנהלי חברה - 09/09/2005
בית המשפט המחוזי בחיפה דן בענין ת.א 586/04 לוקי ביצוע פרויקטים בע"מ נ' אדם בוני הארץ חברה לעניין וגגות רעפים בע"מ בחלות תניית בוררות ביחסים בין מנהלי המשיבה (המשיבים 2-3) לבין המבקשת. בין המבקשת לבין המשיבה קיים סעיף בוררות ואולם בעקבות הסכסוך אשר נתגלע ביניהם ביקשה המבקשת למנות בור. מינוי הבורר נתבקש לא רק ביחסי המבקשת והמשיבה אלא גם ביחסיה עם המשיבים 2-3, מנהלי המשיבה.
בית המשפט פסק כי תניית הבוררות אינה מחייבת את המנהלים והם אינם כפופים להליך הבוררות שכן הם לא התחייבו למסור סכסוך שלהם להליך בוררות חרף העובדה כי הם התחייבו לשאת בהתחייבויות החברה.

להערכתנו יוצא בפסק-דין מצב לא בריא בו הליך הבוררות איננו יכול לפתור את המחלוקות באופן ממצה. יחד עם זאת, נראה כי יש לשקול בעת עריכת הסכם בוררות בהסכם המסחרי התייחסות לסוגיה זו, לפחות במקרים בהם מנהלי החברה מתחייבים באופן אישי לערוב להתחייבויותיה.

פתרון משברים בגישור ובבוררות - 22/11/2004
ביום 16.11.04 הרצה עו"ד רונן סטי באוניברסיטת בר-אילן במסגרת התואר השני ליישוב סכסוכים על הנושא "פתרון משברים בגישור ובמשא-ומתן".
ההצראה סקרה את "רגעי האמת" בהליכים המשא-ומתן והגישור משלב ההכנה ועד למועד כריתת ההסכם, הריגושיות והמשברים האפשריים בכל שלב.
סיום ההרצאה נפרשה בפני המשתתפים "דרך משבר להצלחה".

זכות ערעור בהליכי בוררות - המאמר - 24/10/2004

ערכאת ערעור על הליכי בוררות - 24/10/2004
ביום ד' האחרון נתפרסם בגלובס מאמר מאת עוה"ד רונן סטי וישראל שמעוני בנושא "זכות ערעור על הליכי בוררות" ותחת הכותרת כי "בלתי נסבל שלא מתקיימת ערכאת ערעור על הליך בוררות. הצעה." במאמר סקרנו את הצורך המהותי בהתאמת הליך בוררות לרוח שנות האלפיים לנוכ פסק-הדין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט העליון ע"י כב' השופט ריבלין ברע"א 7642/02 בו נפסק, בין היתר, כי "בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על ספק הבוררות".
במאמר שפורסם אנו מציעים להקים ערכאת ערעור אשר תהא מורכבת מ - 3 בוררים:
1. שופט בדימוס.
2. עו"ד שימונה ע"י ראש לשכת עורכי-הדין.
3.איש עסקים שימונה ע"י נשיא לשכת המסחר.

הרכב יתן מענה מקצועי אמיתי לצדדים המתדיינים ויבטיח את מיצוי עניינם בהליך הבוררות.
המאמר יתפרסם בימים הקרובים באתר משרדנו.

מה דינו של הסכם שהושג במהלך גישור להבדיל מסיומו? - 15/06/2004
מה דינו של הסכם שהושג במהלך גישור להבדיל מסיומו?
סקירת פס"ד בעניין ת.א. 22122/98 אלסטר נ' דניה סיבוס, העוסק בסוגיה, מפורסמת היום במדור פסקי הדין בגישור במדור המאמרים.

הצעת החוק לתיקון חוק הבוררות לקיום ערכאת ערעור - 05/01/2005
לאחרונה מהלך משותף לתיקון חוק הבוררות כך שתיכלל בחוק האפשרות להחליט בהסכמה, במועד חתימת הסכם הבוררות, על מינוי ערכאת בוררות לפי הרכב וסמכויות שיוסכמו בין הצדדים. יוזמה זו אומצה על-ידי חברי כנסת מסיעות הבית השונות והפכה להצעת חוק פרטית.
הצעת החוק זוכה לתמיכה של ראשי קהילת המשפט והעסקים בארץ ותפורסם באתר זה.

אישור סעיף יישוב סכסוכים על-ידי ועדת גישור ובוררות מחוזית של לשכת עורכי-הדין - 31/03/2004
היום אישררה ועדת הגישור, בוררות ופישור של לשכת עורכי-הדין, ועדת מחוז תל-אביב והמרכז את נוסח סעיף יישוב סכסוכים להסכמים. הועדה עיבדה במהלך 3 ישיבותיה את נוסח הסעיף עד לאישורו הסופי היום. אנו נפרסם באתר את הסעיף בקרוב.
סעיף יישוב הסכסוכים כולל דרך לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט במסלול של גישור עם אופצית בוררות בהמשך. כאמור, פירוט הסעיף ייערך בימים הקרובים.

ועדת בוררות וגישור של ועדמחוז מרכז בלשכת עורכי הדין - 17/03/2004

פסיקת בתי-המשפט בתחום הגישור - 11/08/2005

תיקון תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים), התשס"ד 2004 - 17/05/2004
ביום ה- 15/4/04 תוקנו תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים), התשס"ד 2004 והוראותיהן הורחבו לבתי-הדין לעבודה.
תיקון זה ראוי הוא שכן מערכות המנ"ת בבתי-הדין לעבודה קיימות ומנהלות את פעילות ניתוב התיקים באופן דומה מאוד למחלקות המנ"ת בבתי-המשפט. איזכורן היה ראוי עוד במועד התקנת התקנות המקורי אך יש לברך על השלמת המלאכה גם כעט.
לעיון בתיקון ניתן לגלוש במדור מאמרים מקצועיים באתר זה.